מה קורה בפועל?
- צריכה פרטית: בינואר נרשמה ירידה של 0.2% (30.7 מיליארד דולר פחות). פברואר ומרץ הראו התאוששות עם עלייה של 0.4% ו־0.7% בהתאמה. הציבור האמריקאי מהסס – קונה פחות, מחכה לראות לאן הרוח נושבת.
- אינפלציה: ירידה הדרגתית במדד המחירים לצרכן – מ־3.0% בינואר ל־2.4% במרץ (הנמוכה ביותר מאז 2021). מדד PCE עומד על 2.3%. הפד שומר בינתיים על ריבית של 4.25%-4.5%.
- יבוא וסחר: למרות המכסים – היבוא דווקא גדל. ברבעון הראשון, נמל לוס אנג'לס רשם עלייה של 5.2% בנפח המכולות, עם זינוק של 23% במכולות ריקות. ההסבר? הקדמת יבוא לפני הכבדת המכסים.
- מחסור וספקים: וולמארט, קוסטקו וטרגט מדווחות על מחסור נקודתי, במיוחד באזורים פריפריאליים. השילוב בין מכסים, שיבושי לוגיסטיקה והיסוס של ספקים – נותן אותותיו.
- תיירות וצריכה: ערים כמו לאס וגאס ופלורידה נפגעות מתיירות חלשה. מחירי נדל"ן יורדים, וההכנסות של חברות כמו מקדונלד'ס, אובר ו־AMC בירידה באזורים תלויי תיירות.
ומה עם שוק העבודה?
החזון של טראמפ הוא החזרת ייצור, אך כיום ייצור מעסיק 13 מיליון אמריקאים בלבד. לעומת זאת, תיירות, קמעונאות ושירותים – 33 מיליון. המדיניות עלולה להקטין תעסוקה דווקא במגזרים אלה. זה משפיע ישירות על צריכה, שילוח, לוגיסטיקה – וגם על שכירויות.
שוק ההון: מצבי רוח מעורבים
- S&P 500 ירד בכ־4% מתחילת השנה.
- מעל מחצית מהמשקיעים מתארים את התקופה כקשה ביותר שחוו.
- אבל – יש מי שרואה הזדמנות דווקא עכשיו: השקעות ערך ומיקוד בטווח ארוך תופסים פופולריות מחודשת.
ומה כל זה אומר על מולטיפמילי?
פחות בנייה חדשה = יותר ערך לנכסים קיימים.
מדיניות ההגירה האגרסיבית של טראמפ, לצד עלויות חומרי גלם וקבלנים, מביאה להאטה חדה בהתחלות בנייה: ירידה של 36% לעומת 2021.
כלומר: פחות דירות חדשות = פחות היצע = ביקוש קשיח יותר = עליית ערך לנכסים קיימים.
וזה בדיוק המקום שבו ולורה פועלת.
מה קורה בשווקים שאנחנו אוהבים?
פער בין שכירות לרכישה
עלות משכנתא על בית חדש גבוהה ב־35% משכר דירה ממוצע.
הפער צפוי להצטמצם ל־32% – אך עדיין מדובר ביתרון ברור לשוכרים.
וזה אומר ביקוש עקבי וקשיח לשכירות, בטח בשווקים משניים כנ"ל עם גידול דמוגרפי.
נקודות סיכון שיש לעקוב אחריהן
- עלייה בהוצאות תפעול: ביטוח, חשמל, מסים, חומרים.
- פגיעה בתעסוקה מקומית, בעיקר באזורים תיירותיים.
- האטה זמנית של השקעות מוסדיות – בעיקר עקב חוסר ודאות פוליטית.
אבל גם – ההזדמנויות ברורות
- האטה בבנייה = פחות תחרות.
- משק בית מתקשה לרכוש דירה = העדפה לשכירות.
- ביקוש קשיח לדירות באזורים שבהם ההיצע החדש מצטמצם.
לסיכום: אופטימיות זהירה
השווקים אומנם תנודתיים, אך שוק המולטיפמילי מוכיח שוב את עמידותו – במיוחד כשבוחרים נכון.
בולטים במיוחד שווקים יציבים, עם צמיחה דמוגרפית ושכירות נגישה.
כמובן שיהיו אתגרים, אבל עושה רושם שהשנים 2026-2029 יגרמו להרבה משקיעים שלנו לחייך.
זו בדיוק הסיבה שוולורה משיקה את Valore II – הקרן השנייה שלנו.
היא תתמקד באותם שווקים מוכרים, באותם עקרונות ניהול שמרניים ובאותו מודל של שותפות מבוססת תוצאה.