בשנת 1954 פורסם הספר "איך לשקר עם סטטיסטיקה" של דארל האף (Darrell Huff). במקור, זו הייתה דרך הומוריסטית למשוך אנשים ללמוד סטטיסטיקה, לכאורה על מנת לנצל את הבורות של אנשים אחרים – כדי שיוכלו לרמות אותם.
העניין הוא שהספר הזה הצליח יותר מדי. הוא לא רק הביא לדארל האף הכנסות ממכירת ספרים, אלא גם מייעוץ. חברות הסיגריות, שניצבו בפני חקירות של ועדות הסנאט, חיפשו דרך לבלבל ולהטעות את ה"אויב" שרצה להגן על הציבור מהמוצר שלהן.
למשל, כשהציגו לסנאט עדויות על הקשר בין עישון סיגריות לסרטן ריאות עם מתאם של 0.6, הראו חברות הסיגריות שבמדינת מיין יש מתאם של 0.9 בין צריכת מרגרינה בקרב זוגות נשואים לגירושין.
וכשהסנטורים גיחכו ואמרו "מתאם בפני עצמו לא מוכיח כלום", נציגי חברת הסיגריות חייכו והשיבו "זה בדיוק מה שאנחנו טוענים".
בקיצור, דארל האף הגיע וסייע להן לקבל עוד שנים רבות של רווחים עצומים, שלמרבה הצער הגיעו במחיר של מיליוני אנשים שחלו ומתו.
ולמרות שאלו סיפורים משנות ה-60 וה-70, עדיין כשאנחנו מדברים על כסף ופיננסים, אנשים מתבלבלים וטועים.
אחד המקומות שהכי קל לטעות בהם, נקרא IRR.
מה זה אומר? Internal Rate of Return, שיעור התשואה הפנימי של השקעה.
בשפת המימון, זהו שיעור הריבית שבו הערך הנוכחי הנקי (NPV) של תזרימי המזומנים של פרויקט או השקעה שווה לאפס.
אבל במילים של בני אדם, IRR מודד את היעילות או הרווחיות של השקעה. הוא מחשב את שיעור התשואה השנתי המשוער שהפרויקט צפוי להניב.
הוא לכאורה אמור להקל בקבלת החלטות השקעה, בכך שהוא מספק ממד אחיד – מספר אחד שקל להבין ולהשוות, שמייצג את הכדאיות הכלכלית של ההשקעה.
הוא כמובן לוקח בחשבון את ערך הזמן של הכסף, ומאפשר לנו להבין בצורה ברורה אם כדאי או לא כדאי להשקיע באיזה מן הפרויקטים שעומדים על הפרק.
ל-IRR יש לא רק בסיס מימוני נרחב, אלא אפקט רגשי. אנשים שמדברים על IRR נשמעים מתוחכמים, חכמים, בקיאים בפיננסים. איך אפשר להתווכח עם IRR?
אבל… והרי ברור לכם שיש אבל, לא תמיד הכל קל ופשוט.
יש תיאוריה ויש מציאות.
אבל… IRR זה מתמטיקה, לא? זה מספרים? איך אפשר לשקר עם מספרים? קצת כמו שעשה דארל האף בסטטיסטיקה, לא מעט חברות לשיווק השקעות משקרות לנו עם IRR.
ולמרבה הצער, יש מגוון דרכים:
- מקטינים את סך ההשקעה הראשונית
- מקדימים תזרימי מזומנים חיוביים
- דוחים הוצאות לשלב מאוחר בפרויקט
- קיצור תקופת ההחזר
- שינוי הגדרות חשבונאיות
- חלוקת הפרויקט לכמה שלבים
- להשקיע סכום קטן נוסף בפרויקט לפי שווי לא ריאלי-
אם לא ברור לכם, אנחנו לא מעודדים את ההתנהגות הזאת אלא מוקיעים אותה. חשוב לנו שתכירו אותה בתור משקיעים, כדי שתוכלו להיזהר ולא תפגעו.
כל הדרכים הללו הן לא הגונות במקרה הטוב ואף נגועות בפלילים במקרה הגרוע.
ושימו לב לסעיף מס' 7, שהוא מכוער במיוחד.
מדובר במקרה שבו אחרי כמה שנים של פרויקט כושל, היזם משקיע בפרויקט סכום קטן, נניח 25 אלף דולר, לפי שווי כפול מהשווי המקורי של הפרויקט.
מה זה עושה? זה יוצר "שווי נייר" גבוה יותר ומבחינה טכנית, זה יכול להראות IRR גבוה על ההשקעה הראשונית. זה מאפשר למשווק לחשב IRR רק על ההשקעה הראשונית עד לנקודת ההשקעה הנוספת, מה שעלול להציג תשואה גבוהה באופן מלאכותי, כי מתעלמים מהביצועים העתידיים האמיתיים. ההשקעה הנוספת מאפסת את "השעון" עבור חישובי IRR חדשים, מה שמאפשר למשווקים נכלוליים להתעלם מההיסטוריה ההפסדית.
כלומר, המשווק או היזם של הפרויקט, גם אם הוא הפסדי, מוציא 25 אלף דולר מכספו ומקבל:
- טשטוש של הביצועים האמיתיים של הפרויקט
- אפשרות להציג "הצלחה על הנייר" גם כשהפרויקט הפסדי בפועל
- אשליה של תשואה גבוהה בלי ביצועים אמיתיים התומכים בכך
ומשקיעים שרק בודקים "מה הIRR של הפרויקט?", למעשה סומכים על מספר שעבר מניפולציה וקונים חתול – חתול חולה מאוד – בתוך השק. כדאי לבדוק גם את מכפיל ההון, גם את ה CASH ON CASH ובכלל, להבין במה אנחנו משקיעים.