יש הרבה בלבול בתחום ההשקעות בארה”ב,
יש מספר הבדלים מהותיים:
יזם בהשקעות נדל”ן בארה”ב, לרוב תהיה יישות אמריקאית.
משווק נדל”ן לישראלים, הוא בעצם מתווך נדל”ן עם עטיפה נוצצת (רוצים לנחש מי משלם על העטיפה?).
אחד ההבדלים המהותיים, נוגעים לאחריות:
האחריות של יזם כוללת:
אחריות מלאה על כלל מרכיבי העסקה לרבות המשקיעים
אחריות פלילית
אחריות כלפי הצוותים בשטח (עובדים, קבלנים, חברות ניהול, מתווכים)
אחריות אישית כלפי הבנק
אחריות כלפי הדיירים בנכס
אחריות כלפי גורמי העירייה והממשל באזור
האחריות של חברה משווקת (מתווכת) כוללת:
אין אחריות ברמה הפלילית
אין אחריות ברמת העסקה ברוב המקרים
מי יוזם, מקבל החלטות, מתמודד עם בעיות או שינויים לא צפויים ונותן מענה אמיתי למשקיעים? היזם כמובן. מדוע? כי זו העסקה שלו – ואחריותו.
לרוב המתווכים, יש השפעה מוגבלת, אם בכלל. אם משהו משתבש, תתחילו להתפלל, כי רוב הסיכויים שאף אחד לא יעזור לכם – הם בוודאי לא חייבים לעשות זאת. זו לא האחריות שלהם. לא קראתם מה כתוב בחוזה שחתמתם עליו?
יש כל מיני מודלים של רווחים. במקרה של valore, חברה יזמית, המודל הוא להרוויח בהצלחת העסקה, ורק אחרי שהמשקיעים מקבלים את חלקם.
אין עמלות או “הוצאות עסקה”. אין רווח במעמד החתימה.
כמו כן, valore משקיעה ביחד עם המשקיעים. ומאחר ואנחנו גם חתומים ערבות אישית מול הבנק המממן של הפרויקט, אם כואב לכם, כואב לנו הרבה יותר.
חברת משווקת (מתווכת) מרוויחה מעמלות.
לא משנה אם קוראים לזה “לנגב”, “לקלף” או “לגרד” עמלה, החברה מרוויחה מתיווך – ללא קשר לרווח או הפסד של המשקיעים, והיא מרוויחה אותו מיד.
ככל שהם תיווכו יותר עסקאות, הם מרוויחים יותר.
ואם יש בעיות? ובכן, כשאתם קונים דירה עם מתווך ויש בעיה אחרי שנה, אתם לא מתקשרים למתווך, נכון?
כמובן, שיש חברות משווקות שהן הגונות ומספקות שירות טוב; אבל חשוב לזכור שאין להן אינטרס מובנה להיות כאלו במודל העסקי שלהן.